בבא בתרא 65

ר' יוחנן בעי אם צריך להזכיר זמן ראשון בשני על הדא א"ר יוסי וכן יפה לו ואל ירע כח זה:

שני אחין אחד עני ואחד עשיר הניח להן אביהן מרחץ ובית הבד עשאן לשכר השכר לאמצע עשאן לעצמו הרי העשיר אומר לעני קח לך עבדים וירחצו במרחץ קח לך זיתים ובוא ועשה בבית הבד שנים שהיו בעיר שם אחד יוסה בן שמעון ושם אחד יוסה בן שמעון אינן יכולין להוציא שטר חוב זה על זה ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב נמצא לאחד בין שטרותיו שטרו של יוסה בן שמעון פרוע שטרות שניהן פרועין כיצד יעשו ישלשו אם היו משולשין יכתבו סימן אם היו בסימנין יכתבו כהן האומר לבנו שטר בין שטרותיו פרוע ואין ידוע אי זהו שטרות כולם פרועין נמצא לאחד שם שנים הגדול פרוע והקטן אינו פרוע:

תני לא דומה אימת שטר גדול לאימת שטר קטן:

המלוה את חבירו על ידי ערב לא יפרע מן הערב אם אמר על מנת שאפרע ממי שארצה יפרע מן הערב רשב"ג אומר אם יש נכסים ללווה בין כך בין כך לא יפרע מן הערב:

ר' אבהו בשם ר' יוחנן בשיש נכסים ללוה אבל אין נכסים ללוה יפרע מן הערב ואם אמר על מנת שאפרע ממי שארצה יפרע מן הערב ואפי' יש נכסים ללוה. תמן מרין בכל מקום הלכה כרשב"ג חוץ מערב וציידן וראיה אחרונה. אמרין ובלבד במשנתינו. ר' אמי בר קרחה בשם רב ולמה אמרו בכל מקום הלכה כרשב"ג שהלכות קצובות היה אומר מפי בית דינו:

כיוצא בו אמר רשב"ג אף הערב לאשה בכתובתה והיה בעלה מגרשה ידיר הנייה שמא יעשו קינונייא על נכסיו של זה ויחזיר את אשתו:

חמוי דברתיה דר' חגי הוה ערבא בפורנה דברתיה דרבי חניי והוה מבזבזה בנכסייא. אתא עובדא קומי ר' אחא אמר צריך להדיר הנייה אמר רבי יוסי אין צריך להדיר הנייה.